נכנסתי לעמותה לפני כ3 שנים ממש לפני תחילת המלחמה העמותה בעצם הפכה לראש סדר העדיפויות שלי, להיות שם בשביל החניך ולשחרר להורים שלו קצת שקט זה עולם ומלואו.
ברוך ה' הייתי בשבתות עמותה , טיולים מחנות קיץ וכו' – משם חוויתי את העמותה כחוויה מדהימה שתורמת הרבה גם להתפתחות האישית שלי כמתנדב ועוזרת לתת פרספקטיבה חדשה על החיים להעריך את מה שתמיד נראה לנו כמובן מאליו.
ראיתי כמה זה משפיע טוב על החניך, כמה גם אותו זה מפתח אישית וחושף לחוויות שהוא יכול לחוות רק איתי.
זכות להיות חלק ממשהו כזה גדול.